יום שני, 7 בפברואר 2011

להיות וואבי-סאבי

בביקור השבוע בחנות ספרים אהובה במיוחד, נעצר מבטי על ספר קטן אפור ודק שעל כריכתו עלה אחד יפהפה ולא מושלם בגוונים של שחור ואפור.
כותרתו "וואבי-סאבי" סקרנה אותי מאוד, ועוד לפני שהרמתי ועלעלתי בו יכולתי לחוש שיש שם משהו בשבילי. 


אני אוהבת את הגישוש הזה בין מדפי הספרים. אחרי שנים ארוכות של קריאה אני מרגישה שם בית.
בין ערימות הספרים אני יכולה להיות פשוט אני, ולתת לאינטואיציה שלי לחבר ביני לבין הכריכה, הסופר, הדפים, והמילה הכתובה. בדרך כלל אחרי שאני קוראת את הספר אני מבינה למה בחרתי בו.
אפשר אפילו לאמר שבין הספרים אני הכי "וואבי-סאבי". אני פנויה מהמחשבות שלי על מה נכון ולא נכון, ופשוט יכולה להיות שם ולהתחבר לסימנים שקוראים לי בין הספרים. כשאני מציירת, מבשלת, גם אז אני וואבי-סאבי.
אבל מה זה בכלל וואבי-סאבי? לזה אחזור עוד מעט...
לפני זמן מה חלמתי חלום. בחלומי אני עולה על אופנוע ענק, גדול פי כמה וכמה ממידותיי, ונוהגת בו בביטחון של מי שיודעת מה היא עושה, וללא כל פחד אף שמעולם לא נהגתי באופנוע.
אחרי שאני עוצרת במקום מסוים, אני נדרשת לעלות עליו שוב ולנהוג מרחק גדול.
באותו רגע, הראש נכנס לפעולה ומבין שאין לי מושג איך נוהגים על הדבר הזה. הרגש הגיב בהתאם ונתקף פחד גדול. מאותו רגע האופנוע נחווה כמפלצת גדולה ומפחידה ואני מרגישה חסרת אונים ומפוחדת.
אותו אופנוע שעליתי עליו קודם בביטחון הופך להיות קיר מאיים ואינסופי שאין לי מושג איך אני עוברת אותו.
כשהתעוררתי מהחלום מיד הבנתי את משמעותו עבורי.
כשאני פועלת לפי האינטואיציה שלי, אני סומכת על עצמי ואין בי פחד. סביר להניח שמהמקום הזה אני גם אצליח לעשות את מה שרציתי, גם אם הביצוע לא יהיה מושלם.
כשאני כבר מבינה שאני לא יודעת, הראש מתחיל לשחרר מסרים של חשש וחוסר ביטחון, והרגש, מגיב בהתאם, בפחד והתכווצות.
ואיך כל זה מתקשר לספר על וואבי-סאבי?
אז זהו. כשהתחלתי לקרוא את הספר מיד הבנתי מדוע קניתי אותו, ומה הקשר בינו לבין החלום על האופנוע.
לאונרד קורן, המחבר שכתב את הספר, הוא ארכיטקט שלא בנה מעולם, מלבד בית תה יפני יוצא דופן, משום שהוא האמין שעיצוב אובייקטים קבועים וגדולים מציק מידי מהבחינה הפילוסופית. הוא כן הפיק ועיצב ספרים על התרבות היפנית הפופולארית וספרים בענייני אסתטיקה.
קורן מדבר על כך שאי אפשר להבין את הוואבי-סאבי באופן הגיוני, ולכן היפנים מעולם לא למדו על הוואבי-סאבי במושגים אינטלקטואליים. הוא מדבר על הקשר בין זן בודהיזם לבין הוואבי-סאבי משום שהוואבי-סאבי ממחיש רבים מעיקריו הרוחניים-הפילוסופיים של הזן. הזן מאופיין באנטי רציונליזם קיצוני.
על פי תורת הזן, ידע חיוני יכול לעבור מאדם לאדם רק באמצעות המחשבה, ולא באמצעות המילה הכתובה או המדוברת.
"אלה שיודעים אינם אומרים, ואלה שאומרים אינם יודעים" הוא מצטט פתגם ידוע, שמטרתו לצמצם פרשנויות מוטעות של מושגים שקל לטעות בהבנתם.
הוא נותן הצעה לתרגום באנגלית לוואבי-סאבי כ- Rustic (גס, מחוספס, לא מהוקצע, פשוט ולא מתחכם). 

                                                     לונדון, צילום תמי אבן

בטרילותרפיה אנחנו לומדים להכיר טוב יותר את החלק השכלי (ראשני) שלנו, ואת החלק הרגשי. את הראש והרגש קל לנו יותר להכיר, אולי משום שהראש עובד ללא הספקה ומשחרר את האמונות/חששות/פרשנויות שלו ללא הרף, והרגש מגיב עם תחושותיו בהתאם. הרבה יותר קשה לנו להכיר את ה"אמצע" שלנו, האני האותנטי שפשוט נמצא שם.
מבחינתי, האמצע הוא הוואבי-סאבי. האמצע הוא המקום שבו אינני רצה לתת פרשנויות, לעשות שכל, להיות מוטרדת עם הניסיון לעשות את הדברים בצורה יפה או מושלמת. הוואבי-סאבי הוא מקום של התבוננות, של זרימה טבעית עם הדברים מסביבי, של ניקיון במובן של "להפטר ממה שאינו נחוץ, לצעוד בצעד קל על פני כדור הארץ ולהעריך את כל מה שנקרא בדרך, פעוט ככל שיהיה" לפי קורן.
וואבי-סאבי אומר לנו להפסיק להתעסק ללא הרף בהצלחה-עושר, מעמד, עוצמה ומותרות-וליהנות מהחיים המשוחררים בעולם.
כמו החיפוש של האיזון העדין בין ראש ורגש ובין החייאת האמצע, הוואבי-סאבי עוסק באיזון העדין שקיים בין ההנאה שאנו שואבים מדברים ובין ההנאה שלנו מהשחרור מהם.
אין נכון ולא נכון, אין יפה ולא יפה. יש התחברות לטבע, לטבעי, לאינטימי, להתבוננות פנימה. 


תקראו לזה "וואבי-סאבי", הכרה בזמניותם של החיים, או אפילו המושג הלעוס אך חשוב "הרגע הזה". 
כך או אחרת,שחרור מהאני הכוזב שאימץ לעצמו אמונות מוקדמות מוטעות כדי לשרוד בעולם הזה מאפשר לי להיות "וואבי-סאבי". וכשאני שם, אלה רגעים מלאי חיות, ששווים את כל היתר.  

10 תגובות:

  1. את נהדרת תמי יקרה אוהב אותך תמיר

    השבמחק
  2. חיים בהכרה,מידה השומרת על עצמה,הכרת הרצון האמיתי,הקשבה ברגש,לב טהור,לקבל באהבה את היש,הנהגה עצמית,התמקדות כציר,מחשבה צלולה.
    זה וואבי-סאבי???
    האם זהו האיזון בין הרצוי למצוי???

    השבמחק
  3. תודה תמירוש, אוהבת ומתגעגעת.

    השבמחק
  4. לגבי השאלה- קשה להגדיר וואבי-סאבי במשפט אחד, קטונתי...אבל בגדול זה המקום הנטול מאמץ, השלם בחוסר מושלמותו. המקום המרפה במקום זה המתאמץ...

    השבמחק
  5. Hi Tammy, this is the second time I have come to your site, through facebook and now again. Happy and joyful to "see" and share with you, like our wonderful year of study. I enjoyed your piece about the book. I give you a big hug, you are an inspiration, with love, Barbie

    השבמחק
  6. Dear Barbi, So happy that we met, and that you find interest in reading my words. I always feel joyful and love when I see you. I send you a big big hug and hope we meet soon.

    השבמחק
  7. תמי יקרה,
    נהניתי לקרוא. שמעתי וקראתי קצת על הוואבי-סאבי ואהבתי את כתיבתך.
    תודה.
    חיבוק גדול,
    אורלי דניאלי

    השבמחק
  8. לעונג לי אורלי...ההיכרות עם הוואבי-סאבי עשתה לי חיבור מרגש בין הנפש לעולם של האסתטיקה, שני עולמות שקרובים לליבי מאוד. אני יכולה לנחש שגם אצלך זה כך...חיבוק ענק ותודה גדולה על הקריאה.

    השבמחק
  9. perfect is receptable! איזו רשימה מענגת תמי, תודה! :-)

    השבמחק
  10. תרופה לא רעה לחולי הפרפקציוניזם...הכי מושלם להיות לא מושלם :) הקריאה שלך מענגת לא פחות שי. תודה!

    השבמחק

קוראים