באופן טבעי ספרים העוסקים בנושא האושר הופכים להיות רבי מכר במהירות האור. על פניו נראה שכולם רוצים לגלות את הסוד: איך להיות מאושרים יותר.
טל בן שחר הביא אלינו לארץ לא מזמן את הפסיכולוגיה החיובית ושני ספרים העוסקים באושר.
לאחרונה יצא ספרה של גרטשן רובין האמריקאית “פרויקט האושר” הנמכר מאוד אף הוא, ובו היא מספרת על שנה בחייה שהוקדשה לנושא האושר ועל הדברים שעשתה במהלך אותה שנה כדי להיות מאושרת יותר.
טל בן שחר הביא אלינו לארץ לא מזמן את הפסיכולוגיה החיובית ושני ספרים העוסקים באושר.
לאחרונה יצא ספרה של גרטשן רובין האמריקאית “פרויקט האושר” הנמכר מאוד אף הוא, ובו היא מספרת על שנה בחייה שהוקדשה לנושא האושר ועל הדברים שעשתה במהלך אותה שנה כדי להיות מאושרת יותר.
הספר ברובו לא חידש לי דבר, ועסק בתכנים המוכרים לי מעולם הנפש, האימון והטרילותרפיה. בסופו של דבר כולם מגיעים בספריהם על אושר למסקנה המתבקשת:
אושר (בדומה לאהבה) אינו משהו שנופל עלינו מהשמיים כמו זכייה במפעל הפיס. אושר הוא בחירה שדורשת עבודה.
הוא לא יגיע משום מקום וישאר לתמיד, אבל נחווה אותו במהלך הדרך אם באמת נרצה בכך.
אבל לפני השורה התחתונה, בואו ונבחן את הסיבות המרתקות בעד ונגד להיות מאושרים. הסוגייה שריתקה אותי והביאה אותי לכתוב על האושר היא ההבנה עד כמה אנחנו רוצים אושר, אבל לא באמת מוכנים להתאמץ עבורו.
אושר (בדומה לאהבה) אינו משהו שנופל עלינו מהשמיים כמו זכייה במפעל הפיס. אושר הוא בחירה שדורשת עבודה.
הוא לא יגיע משום מקום וישאר לתמיד, אבל נחווה אותו במהלך הדרך אם באמת נרצה בכך.
אבל לפני השורה התחתונה, בואו ונבחן את הסיבות המרתקות בעד ונגד להיות מאושרים. הסוגייה שריתקה אותי והביאה אותי לכתוב על האושר היא ההבנה עד כמה אנחנו רוצים אושר, אבל לא באמת מוכנים להתאמץ עבורו.
אחת השאלות הנוספות שעולה היא- האם אנחנו באמת מאמינים שמותר לנו להיות מאושרים?
הפלא ופלא, ראו כמה נקודות רווחות נגד (האושר) אספתי מספרה של רובין, ולהן הוספתי כמה משלי-
* האושר הוא תוצר שטחי של התרבות האמריקנית, של יותר מידי כסף וטלוויזיה והוא מעיד על היעדר ערכים ועל מצב של אי רצינות ועומק.
* אנשים דואגים יותר מידי להגשים את עצמם ולהיות מאושרים, אבל האושר הוא לא העיקר אלא השגת מטרות גבוהות יותר כמו צדק חברתי, שלום או איכות הסביבה.
* אושר מעיד על היעדר חשיבה מעמיקה. יצירתיות, אותנטיות וכושר הבחנה אינם עולים בקנה אחד עם זחיחות דעת.
* טיפוסים מאושרים נתפסים פעמים רבות כ”דביקים” בנאליים, סכריניים ומשעממים.
* טיפוסים קודרים ופסימיים נראים חכמים יותר
* יותר מגניב להיות לא מאושר. באושר יש משהו אווילי, תמים, נכונות להיות מרוצה ומרצה.
* ציניות וייאוש מהחיים מאפשרים לבני האדם מידה מסוימת של ריחוק וניתוק מהבחירות שהם עושים בחייהם
* להיות מאושר דורש מאמץ ואינו זוכה בהערכה משום שלאחרים נראה שהאושר בא בקלות ואינו מצריך מאמץ
* זה לא בסדר לנסות להיות מאושר כשיש כל כל הרבה סבל בעולם
* אנשים משתמשים בהיעדר האושר כדרך לשלוט בזולת. הם נאחזים בתחושת חוסר האושר כי בלעדיה ייאלצו לוותר על דבר מיוחד שהיעדר האושר מבטיח- על רחמי הזולת ותשומת ליבם.
*ויתור על דברים מסוימים מתוך קורבנות והקרבה מעוררים באחר תחושות אשמה ואפילו הערכה
להיות לא מאושר הרבה פחות מפחיד מלהודות באושר בגלל אמונות טפלות שאם נעיד על אושר נתגרה בגורלנו.
*אם נצפה ונהיה מוכנים לאסונות ולצרות אפשר יהיה איכשהו (כביכול) למנוע אותן.חשיבה על תוצאות שליליות יכולה לעודד התנהלות זהירה יותר.
הנקודות שעלו בעד להיות מאושרים-
* אדם המתנהג כמאושר גם מרגיש מאושר אף על פי שהאושר שנראה כדבר ספונטני דורש למעשה מיומנות רבה.
* אם במקום להיות ביקורתית וקטרנית אנסה להיות נלהבת באמת גם מדברים שאהובים עלי פחות, במרבית המקרים אצליח למצוא משהו שראוי לשבח.
*הפסקת הביקורתיות והחיפוש אחר פגמים עוזר להבין את הצורך לבקר ולחפש פגמים ולהגמל ממנו
*אחת הדרכים הטובות ביותר להיות מאושר היא להסב אושר לזולת
* אחת הדרכים להסב אושר לזולת היא להיות מאושר בעצמך. מי שאינו מרגיש טוב עם עצמו, לא יוכל להיות טוב לאחרים
* האמונה שלפיה הלא-מאושר הוא נטול אנוכיות והמאושר הוא אנוכי היא מוטעית. זה הרבה יותר לא אנוכי להתנהג כאילו אתה מאושר. נדרשים כוחות, נדיבות, ומשמעת עצמית כדי להיות קליל.
* האדם המאושר אינו תלוי באחרים. הוא הופך משענת לזולת.
מתוך הדברים עולה בבירור המסקנה המפתיעה:
קל להיות כבד, קשה להיות קליל
רובין מגיעה למסקנה, שאחרי שנה של מאמץ בה כל חודש הוקדש לשיפור תחום אחר בחיים, היא אכן מאושרת יותר. האושר לא נפל עליה משמיים, היא עבדה קשה כדי להרוויח אותו...
כמעט בכל ברכת יום הולדת אנחנו מאחלים מכל ליבנו “אושר”.
אנחנו רוצים את האושר הנכסף, מאחלים ומייחלים לו, אבל לא באמת נותנים את הדעת למה נדרש בשביל לחיות אותו.
מסתבר שכדי להיות מאושרים יותר צריך ללמוד להיות מרוצים ממה שיש, ליהנות מהדברים הקטנים, להוריד את הביקורתיות, הציניות, להיות סובלניים יותר, מוותרים יותר, בהקשבה גדולה יותר. להתגבר על הפחד מלהפתח, לחבק, להשיל הגנות חוסמות.
לשמור על עצמנו, על נפשנו, גופנו ועל גבולותנו.
לשמור על עצמנו, על נפשנו, גופנו ועל גבולותנו.
לחייך גם כשלא קל לא אומר שאנחנו לא אמיתיים, זה רק אומר שאנחנו זוכרים גם את הדברים הטובים תוך כדי, שאנחנו עושים מאמץ להתבונן בחצי הכוס המלאה במקום זו הריקה.
לא פשוט בכלל, אבל המסקנות הן שעבודה עצמית ומאמץ לשנות הרגלים ישנים משתלמים.
לא רק שאפשר להיות מאושרים יותר, זה תלוי ברובו ברצון ובמוכנות הכנים שלנו להיות שם.
